בגדת? יתכן ויהיו השלכות ממוניות ורכושיות

בגדת? יתכן ויהיו השלכות ממוניות ורכושיות לכך, אם תדונו בבית הדין הרבני….

במשך שנים רבות קבעו בתי המשפט האזרחיים כי, אין בעובדת אשמתו של אחד מבני הזוג לפירוק נישואיהם כדי לפגוע בזכויותיו הרכושיות, אלא אם תוך כדי ניהול מערכת היחסים הנוספת בן הזוג רכש, העביר או בזבז כספים משותפים על מאהבו או מאהבתו, ובמקרה שכזה ביהמ"ש רשאי לקבוע שמדובר "בנסיבות מיוחדות" המצדיקות שאיזון הרכוש לא יהא על דרך של מחצית לכל צד אלא ביחס אחר שיקבע, וזאת בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.

לכאורה גם בתי הדין הרבניים אמורים לנקוט בעמדה זהה, שכן הם מחוייבים לפסוק בעניינים רכושיים עפ"י הדין האזרחי, היינו בהתאם לקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, למעט במקרים בהם בני הזוג הביעו את הסכמתם המפורשת לדון בענייניהם הרכושיים לפי הדין הדתי.

עם זאת, דין רצוי לחוד ודין מצוי לחוד, ופעמים רבות בתי הדין הרבניים עושים פרשנות יצירתית של החוק האזרחי כך שיתאים לעמדות ולדין הדתי.

כך לדוגמה במקרה שהובא בפני ביה"ד, בני הזוג הסכימו כי ענייני הרכוש ביניהם ידונו בפני ביה"ד עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג.

באותו מקרה, ע"ש הבעל שטען לבגידה, נצברו נכסים וזכויות סוציאליות ממקום עבודתו העולים בערכם בהרבה על הזכויות והנכסים שנצברו ע"ש האשה במהלך החיים המשותפים.

הבעל עתר לביה"ד בבקשה לקבוע כי בגידת האשה בו הינה בגדר "נסיבות מיוחדות" המצדיקות ביצוע איזון שונה בנכסי בני הזוג עפ"י סעיף 8 לחוק יחסי ממון שנזכר לעיל.
ביה"ד קבע האזורי קבע שלאור הכלל ההלכתי לגבי אשה שבגדה "אם היא זינתה, נכסיה לא זינו", היינו אשה שבגדה אינה מפסידה את רכושה, אין להענישה על ידי פגיעה בזכויות הממון עפ"י החוק.
ביה"ד הרבני הגדול קבע בדעת רוב בפסק דינו מיום 20.9.06 כי בגידת אישה בבעלה מהווה "נסיבות מיוחדות" המצדיקות איזון לא שווה בנכסים שנצברו ע"י הצדדים וקבע כי כל צד יישאר עם הזכויות שנצברו על שמו.
ביה"ד הרבני הגדול נימק קביעתו בכך שבן הזוג הנבגד יאלץ לשאת תוצאה כלכלית נכבדת בגין פירוק נישואיו כגון הצורך לבנות בית אחר, ההוצאות שהוציא בן הזוג הנבגד בגין חוקרים פרטיים להוכחת דבר הבגידה, ועל כן בן הזוג הנבגד זכאי להקלות באיזון המשאבים לטובת.
באותה החלטה היתה גם דעת המיעוט, מפי הדיין הרב דיכובסקי, שסבר שהאיזון השונה יבוצע רק לגבי רכוש שנצבר ממועד הבגידה ואילך ולא לגבי נכסים שנצברו קודם לכן, שלגביהם יש לבצע חלוקה שוויונית בין בני הזוג.

בעקבות פסק הדין, האשה פנתה לבג"צ (8928/06), וביום 8.10.08 ניתן פסק דין אשר ביטל את פסק דינו של ביה"ד הרבני הגדול וחזר על ההלכה לפיה אין להעניש בן זוג בגין נטישת הבית או בגידה למפרע ע"י נטילת הזכויות ברכוש המשותף .
כמו כן שופטי בג"צ העבירו ביקורת על נימוקי ביה"ד בקובעם שכל פירוק תא משפחתי גורר השלכות כלכליות נרחבות, ועל כן קבלת עמדת ביה"ד תגרום לכך שבכל פעם שאחד מבני הזוג אשם בפירוק התא המשפחתי מכל סיבה שהיא, יביא הדבר לשינוי האיזון בנכסי בני הזוג, דבר שלא יתכן.

בג"צ קבע מפורשות כי בעניינים רכושיים על ביה"ד להחיל את הדין האזרחי כפי שפורש בפסיקת ביהמ"ש העליון, וסיכם וקבע כי בגידת בן זוג אינה עילה להחלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון ועל כן יש לחלק את נכסי בני הזוג בחלקים שווים ביניהם.

לאחר פסק הדין הנ"ל של בג"צ, ניתן פסק דין בעניין אחר ע"י ביה"ד הרבני הגדול ביום 3.6.09, ובהתייחס לפסיקתו של בג"צ כמפורט לעיל נקבע ע"י ביה"ד הרבני הגדול כי ביה"ד הרבני כפוף לבג"צ רק בענייני סמכות או בעניינים של חריגה מהצדק הטבעי, אך לא בנוגע לאופן הפרשנות ואופן הפעלת שיקול דעת שהחוק מקנה לערכאה שיפוטית. שיקול דעת שכל ערכאה רשאית לקבוע לפי קנה המידה שלה. לאור זאת ביה"ד הרבני הגדול חזר  לעמדתו לפיה בגידה מהווה עילה המקימה את הנסיבות המיוחדות לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון המצדיקות עריכת איזון נכסים באופן שונה.

העולה מפסקי הדין אשר פורטו לעיל, שבעניין הבגידה , הדין הולך אחר הדיין. בביהמ"ש האזרחי לא תהא לעצם עובדת הבגידה של בן זוג בבן זוגו כדי לפגוע בזכויותיו הרכושיות­–ממוניות,. ואילו אם העניין ידון בפני ביה"ד  הצד הבוגד מסתכן בכך שביה"ד יקבע שהבגידה מהווה "נסיבה מיוחדת" לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון, בגינה ניתן לבצע איזון שונה ברכוש הצדדים, וניתן יהיה להפוך ההחלטה רק באמצעות ערעור ופניה לבג"צ, דבר הכרוך בזמן והוצאות משפטיות לא מבוטלות.

כתבה וערכה: עוה"ד מיכל ריינס-עמירה , מגשרת ונוטריון
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.