מזונות מדיניות בתי המשפט בתביעות להפחתת מזונות בעקבות הלכת העליון מיכל ריינס עמירה

הפחתת מזונות בעקבות ההלכה החדשה בעליון

הפחתת מזונות בעקבות ההלכה החדשה בעליון בבעמ 919/15

מן המפורסמות היא כי על המבקש להפחית מזונות שנפסקו, להוכיח כי מאז מתן פסק הדין חל שינוי נסיבות עובדתי מהותי, היורד לשורשו של החיוב בפסק הדין, שינוי  אשר לא היה ניתן לצפותו במועד מתן פסק הדין, ובגינו סכום המזונות אשר נפסק אינו מוצדק במהותו  כגון שינוי בזמני השהות באופן משמעותי, שינוי ביכולת ההשתכרות של ההורים, מצב בריאותי, שינוי מצב משפחתי והולדת ילדים נוספים (הולדת ילד אחד נוסף לא הוכר כנסיבה אשר לכשעצמה מהווה שינוי נסיבות) , נישואין מחדש לאדם אמיד, שינוי מהותי במצב כלכלי כגון בגין קבלת ירושה , תקבולים כספיים לא צפויים וכדומה (הלכת פייגה 363/81).

במהלך חודש יולי 2017 פורסמה הלכה חדשה ומהפכנית בדיני המשפחה בישראל (בע"מ 919/15)  לפיה שני ההורים חבים במזונות ילדיהם בגילאי 6-15 באופן שוויוני ביחס ליכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם וביחס להסדרי השהות  של הקטינים עם כ"א מהוריהם (להלן: "הלכת בע"מ 919/15").

מאז הלכת בע"מ 919/15 , נדונו השלכות ההלכה הנ"ל על פסקי דין שניתנו לפני ההלכה והאם ניתן להחיל את ההלכה הנ"ל רטרואקטיבית כך שתהווה עילה להגשת תביעה להפחתת מזונות?

במהלך החודשים הראשונים לאחר פרסום הלכת בע"מ 919/15 נקבע ע"י רוב השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה כי הלכת בע"מ 919/15 לא שינתה את ההלכה הקיימת בכל הקשור לתביעות להפחתת מזונות, בנוגע לדרישה להוכיח שינוי נסיבות מהותי, ולגישתם, ככל שהנימוק היחידי לצורך בשינוי סכום המזונות, הינו ההלכה החדשה שנפסקה,  הרי שיש לדחות התביעה, בקובעם שהלכת בע"מ 919/15 חלה רטרואקטיבית אך ורק באופן חלקי על תיקים שהיו תלויים ועומדים בעת מתן ההחלטה בהלכת בע"מ 919/15 הנ"ל, וכי הלכה זו לא חלה על תיקים שההחלטה בהם הפכה לחלוטה , וזאת משיקולים של התיישנות, עקרון היציבות, עקרון סופיות הדיון, עקרון ההסתמכות על היבטיו השונים, רצון למנוע הצפת המערכת בתביעות להפחתת מזונות ולפיכך לפי גישה זו ההלכה בבע"מ 919/15 חלה על תביעת מזונות חדשה שהוגשה לאחר ההלכה בבע"מ 919/15 או על תביעה שהיתה תלויה ועומדת באותה עת (ראה לדוגמא הש' תמר סנונית פורר בפסק דינה בתלה"מ (ת"א) 38034-09-17 פלוני נ' פלונית מיום 113.18 וראה גם פסק דינו של הש' גורודסקי בתלה"מ 13751-02-178 מיום 11.2.18, תמש 29972-07-16 כב' הש' קצב קרן, תמש 8390-10-17 כב' הש' חני שירה, ראה גם פסק דינו של כב' הש' שני בתמש 29329-07-16, תמש 61453-06-13 הש' גולן תבורי) .

עם זאת, גם השופטים שנקטו בגישה מחמירה זו, קבעו שככל שיוכח שינוי נסיבות מהותי  ידונו מזונות הילדים בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכה החדשה הנ"ל (ראה לדוגמא פסק דינו של הש' שקד בתלה"מ 55934-03-17 ותלה"מ 55844-03-17 , כמו גם פסק דינו של כב' הש' פישר בתלה"מ 40928-04-17 ).

בעניין זה קיימת גם גישת ביניים  של כב' הש' סילמן בתמש 18283-10-17  לפיה , אמנם אין בהלכה החדשה בבע"מ 919/15 כדי להוות לכשעצמה שינוי נסיבות מהותי, אולם יש להקל בשינוי הנסיבות העובדתי הנטען . לגישת כב' הש' סילמן , יש להשאיר את הדרישה להוכיח שינוי נסיבות  אך הוא יהא קל יותר משמעותית מהשינוי שהיה צריך להוכיח עד כה , תוך הורדת הרף הראייתי הנדרש להוכחת השינוי,  במיוחד במקרים בהם מתקיימים הסדרי שהות שווים עם הילדים או קרובים לכך, כגון,  מגורים של אחד ההורים עם בן זוג חדש עשוי עתה לשמש כהצדקה להכרה בשינוי נסיבות ,שכן יש להניח כי בן הזוג משתתף בהוצאות המדור מפחית את הוצאות המדור של ההורה והכנסתו הפנויה גדלה בשל כך, דבר שמשפיע על חישוב חלקו של כ"א מההורים במזונות הילדים.

הדברים באו לידי גם בפסק הדין שניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה (רמ"ש 39577-05-17). אשר לא הגדיר את ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15  כשינוי נסיבות עצמאי, אלא כאפשרות לשינוי נסיבות .
ראוי לציין בעניין זה גם את פסק דינה של כב' הש' מירה רום בתמש (רשל"צ)
48528-04-15 אשר קבעה כי מעבר לשינוי הנסיבות העובדתי שחל במקרה שנדון בפניה, חל  שינוי נסיבות משפטי , ולפיכך ביהמ"ש מצא לנכון ליישם את ההלכה החדשה שנקבעה בבע"מ 919/15.

גישה חדשנית עוד יותר באה לידי ביטוי בפסק דינו של כב' הש' עובד אליאס (תלה"מ פתח תקווה  4542-03-16) , עת נקבע בפסק הדין כי ההלכה החדשה שנקבעה בעמ 919/15 מהווה דין חדש ושינוי נסיבות  לכשעצמו המצדיק שינוי בשיעור המזונות.  

כב' הש' אליאס קבע כי גם שינוי בדין לכשעצמו  אינו דבר צפוי ויורד לשורש פסק הדין או ההסכמה (ככל שהמזונות נקבעו בהסכם) , וככל שלא יוכח שבמסגרת הסכם מזונות נקבעו ויתורים נוספים בגינם הוסכם שיעור המזונות כפי שנקבע כגון, ויתורים רכושיים וכיוצ"ב,  ביהמ"ש יעתר לתביעה להפחתת מזונות גם אם פסק הדין שניתן בהלכה החדשה בבע"מ 919/15 הינו שינוי הנסיבות היחיד (ראה סעיף טו לפסה"ד) , וזאת מכח עקרון השוויון, והצדק  ועל מנת שלא תהא אבחנה למעשה בין אבות לגביהם תחול ההלכה החדשה  לבין אבות שלגביהם לא תחול ההלכה החדשה, וזאת רק בשל העובדה שההליך שאותו ניהלו הסתיים טרם ניתן פסק הדין בהלכה החדשה בבע"מ 919/15 .

עם זאת ראוי לסייג הדברים ולציין שככל שדמי המזונות נקבעו בהסכם גירושין כולל, הרי שמעבר לצורך להוכיח שינוי נסיבות, יש לבחון אם דמי המזונות שהוסכמו נעשו כנגד ויתורים רכושיים או ויתורים משמעותיים אחרים, וככל שהיו ויתורים נוספים משמעותיים, סביר להניח שיהיה קשה יותר להפחית את סכומי המזונות מטעמים של הסתמכות, יציבות, ועקרון כיבוד הסכמים ופסקי דין.

נראה כי אנו עדים להתפתחותה של ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 וניתן יהא עוד ללמוד אודותיה במהלך הזמן עת יובאו סוגיות ועניינים נוספים בעניין לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר אמונים על ישום ההלכה שנפסקה בעליון.

עם זאת כבר ניכרים אותות השינוי וההפנמה של הצורך להחיל את עקרונות השוויון מטעמים של טובת הילדים, אשר טובתם לחיות בבית שני הורים שיוכלו לספק את צרכיהם בעת שהותם עמם ומבלי שתיווצר  תופעה שלילית של שני בתים , "בית עשיר" ו"בית עני", תופעה אשר אינה מתיישבת עם טובת הילדים והיכולת להתמיד בהסדרי שהות נרחבים לטווח ארוך.

כתבה עו"ד מיכל ריינס-עמירה, עו"ד, מגשרת ונוטריון

להשארת פרטים:

להשארת פרטים: