תיקון מס' 4 חוק יחסי ממון בין בני זוג, האם בסופו של דבר התיקון היטיב עימנו?
חוק יחסי ממון בנוסחו הקודם קבע כי איזון נכסי בני זוג שנישאו לאחר ה-1.1.1974 ואשר נצברו במהלך הנישואין ונרשמו ע"ש אחד מבני הזוג יאוזנו בין בני הזוג רק עם פקיעת נישואין, היינו עם מותו של אחד מבני הזוג או בגירושין.
בפועל, נוסחו הקודם של החוק נוצל לסחטנות כלכלית של בן הזוג שהיה מעוניין בגירושין ובחלוקת הרכוש באופן מיידי ושימש עילה למחיקת כתבי תביעה רבים לאיזון משאבים אשר הוגשו בטרם הגיע מועד פקיעת הנישואין בפועל.
תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון נועד להתמודד בין היתר עם בעיית הסחטנות הכלכלית שפורטה לעיל והוא מאפשר להגיש תביעות לאיזון משאבים ולבצע את איזון המשאבים גם בטרם פקעו הנישואין
וזאת באם: חלפה שנה מפתיחת ההליך של התרת נישואין או חלוקת רכוש, או באם בין בני הזוג קיים קרע או שהם חיים בנפרד בתקופה מצטברת של 9 חודשים מתוך שנה.
עפ"י התיקון לחוק ניתן לקצר גם המועדים הנ"ל וזאת אם ניתן צו הגנה כנגד אחד מבני הזוג במעמד הצדדים או הוגש כתב אישום בגין עבירת אלימות בבן משפחה או בן הזוג של המבקש נעצר עקב חשד לאלימות במשפחה.
הוגי התיקון לחוק אשר רצו לפתור את בעיית הסחטנות הכלכלית לא לקחו בחשבון את העובדה שנוסח התיקון לחוק עלול ליצור תמריץ להגשת בקשות סרק למתן צו הגנה כנגד בן זוג או להגיש תלונות סרק במשטרה על מנת להקדים את מועד האיזון כקבוע בתיקון לחוק וגם לא נתנו התייחסות למקרים בהם הוגש כתב אישום כנגד בן זוג ובעקבותיו אף הוקדם מועד איזון המשאבים, אולם בסופו של דבר אם בן הזוג זוכה בהליכים הפליליים, וכך בן הזוג ניזוק פעמיים: ניהל הליך פלילי לשווא והוקדם מועד איזון המשאבים בעניינו, על לא עוול בכפו .
התיקון לחוק קבע פתרון חלקי לבעיות הנ"ל, עת ניתן לביהמ"ש שיקול דעת לשקול כל מקרה לגופו ולקבוע אם יש מקום להקדים את מועד האיזון, למרות קיומם של הפרמטרים הקבועים בחוק.
בעייתיות נוספת שהתיקון לחוק עשוי להביא עמו, הוא בכך שהתיקון לחוק קבע שאופן איזון המשאבים יתבצע בהתחשב בטובת הילדים הקטינים ובהורה המשמורן, היינו התיקון לחוק מאפשר עירבוב שיקולי רווחת הילדים הקטינים במסגרת בחינת עניינים ממוניים טהורים, בעוד שדיני המזונות ודיני המשמורת ממילא נותנים מענה והגנה על קטינים, ובכך נוצר תמריץ ליצירת
מוקד מאבק חדש בנושא החזקת הילדים על מנת לזכות בנתחים נוספים ברכוש ובכך גם נפתח הפתח ליצור סחטנות נוספת מצד בן הזוג שיש לו סיכויים טובים לקבל את הילדים הקטינים למשמורתו.
חידוש נוסף בחוק הוא הקניית סמכות לביהמ"ש לחייב את הצד שמבקש להקדים את איזון המשאבים להפקיד מראש כתב הסכמה לגירושין, על מנת למנוע מצב שהמבקש יבקש מחד לחלק את הרכוש בהתאם לתיקון ומאידך יסרב ליתן גט.
בפועל, לא יהיה בהפקדת כתב ההסכמה הנ"ל כדי למנוע מבן הזוג שביקש וקיבל בינתיים את פסק הדין לאיזון משאבים ופירוק שיתוף. בתיקון לחוק נקבעה דרך התמודדות עם סיכון זה בכך שנקבע שהתנהגות שכזו תיחשב כחוסר תום לב של המבקש, וביהמ"ש יהא רשאי לעצור את פירוק השיתוף בנכסים שאוזנו בפועל.
שינויים נוספים שהוספו בחוק הם אימוץ פסיקה קיימת בנוגע לנכסים ברי איזון כגון פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות שנצברו ע"ש אחד מבני הזוג במהלך תקופת הנישואין ואימוץ הפסיקה בנוגע לאיזון לא שוויוני בזכויות, לפיו על ביהמ"ש להתחשב גם בנכסים עתידיים וכושר ההשתכרות של בני הזוג ועוד.
לסיכום התיקון לחוק יחסי ממון הביא לשינוי במטרה לקצר הליכים ולהקל עם בני הזוג , אולם התיקונים לחוק יוצרים גם מוקדי חיכוך חדשים דבר שעשוי לסכל את מטרת החוק ולסרבל ולהאריך את ההליכים הקיימים.
מיכל ריינס-עמירה, עו"ד , מגשרת ונוטריון
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.